עפיפי ואח' נ' עזרה ובצרון חברה לשכון בע"מ ואח'

החלטה

1.ביום 9.2.12 הגיש העותר עתירה מינהלית נגד שתי משיבות – עזרה ובצרון חברה לשכון בע"מ ונגד עירית תל-אביב.

במסגרת העתירה ביקש להורות על הפסקת ההליכים במסגרת מכרז פומבי מס' 500 וליתן צווים שונים בעניינו של המכרז. מועד הגשת ההצעות למכרז היה קבוע ליום 12.2.12.

2.עירית תל אביב - המשיבה 2 נמחקה מהעתירה בהסכמה.

הבקשה למתן צו ביניים במסגרתה ביקש העותר להפסיק הליכי המכרז עד למתן פסק דין סופי בעתירה נדחתה לאחר דיון שהתקיים ביום 4.3.12.

3.ביום 3.5.12 הגיש העותר "בקשה להעברת דיון לבית משפט מוסמך וכן בקשה לתיקון עתירה" (בקשה מס' 9).

העותר מודע לכך שהסמכות נתונה לבימ"ש אזרחי ולא לבימ"ש מינהלי וביקש שבימ"ש זה יעביר העתירה לבימ"ש המחוזי מכח סע' 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.

במסגרת הבקשה ביקש העותר לתקן את העתירה; שכן תיבת המכרזים כבר נפתחה והוכרז על זוכים במכרז; עניין המצריך תיקון העתירה על מנת שתתאים למצב הנוכחי.

כמו כן; הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים; אשר נמחקה לאחר מכן, על פי בקשתה.

4.ב"כ המשיבות 1-2 מסכים לכך שהדיון יועבר לבימ"ש המחוזי; אך מבקש שהעותרים יגישו המרצת פתיחה ערוכה על פי דין ולקצוב למשיבות מועד להגשת תשובה להמרצת הפתיחה בהתאם לתקנה 256 לתקסד"א. המשיבות 1-2 התנגדו לתיקון העתירה.

בין היתר גם טענו כי כעת מבקשת להצטרף לעותר גם עותרת חדשה ואין לאפשר לה להצטרף להליך; שעה שלא עתרה נגד תנאי המכרז מבעוד מועד. כמו –כן נטען כי העילות החדשות והסעדים החדשים מתבקשים בשיהוי רב.

5.בתשובה לתגובה חזרו ב"כ העותרים מהבקשה לתיקון העתירה המקורית וביקשו להעביר את הדיון בעתירה המקורית לבימ"ש המחוזי.

6.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לא מצאתי כי יש מקום להורות על העברת הדיון בעתירה המקורית לביהמ"ש המחוזי אלא יש להורות על מחיקת העתירה בשל העדר סמכות עניינית; וזאת מהנימוקים הבאים:

א.אין מחלוקת בין הצדדים כי הסמכות העניינית נתונה לביהמ"ש המחוזי ולא

לביהמ"ש לעניינים מינהליים. לפיכך; הוגשה בקשת העותר; וב"כ המשיבים 1-2 מסכים לכך שהסמכות העניינית אינה נתונה לביהמ"ש לעניינים מינהליים.

ב.כאשר בוחן ביהמ"ש אם יש מקום לעשות שימוש בסמכותו ולהעביר הדיון לבימ"ש אחר; מכח סע' 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, עליו להפעיל שיקול דעתו. בדרך כלל נוטה בימ"ש להעתר לבקשה להעברת הדיון; אך הוא אינו מחוייב לעשות כן.

עיון בעתירה המקורית; אותה מבוקש להעביר לדיון בביהמ"ש המחוזי מגלה; כי אין כל סיכוי שבימ"ש יוכל להדרש לה מבלי שיתוקנו כתבי הטענות.

הסעדים שהתבקשו בעתירה כבר אינם רלוונטיים. בימ"ש לא יורה על הפסקת הליך המכרז; שכן ממועד הגשת העתירה; כבר הוכרז זוכה במכרז ונפתחה, כמובן, תיבת המכרזים.

זאת ועוד, הזוכה במכרז אינו משיב בעתירה המקורית; וממילא הוא יצטרך להיות צד להליך.

אין תועלת בכך שהדיון יועבר לבימ"ש המחוזי ורק לאחר מכן יחל הליך של הגשת תובענה מתוקנת, וגיבוש העילות והסעדים, בדרך של הרכבת טלאי על טלאי.